מחקר: הקשר בין קוהביטציה* וחוסר רצון להביא ילדים לעולם
- ד"ר עביר ג'יריס - מטפלת זוגית, משפחתית ואישית
- 5 ביוני
- זמן קריאה 9 דקות
עודכן: 30 ביוני
מחקר* זה בודק את דינמיקת היחסים של זוגות בחיים משותפים, ומציע תובנות חדשות לגבי האופן שבו מגורים משותפים משפיעים על תכנון המשפחה ועל העמדות כלפי הבאת ילדים לעולם.
תקציר
בשנים האחרונות תופעת הקוהביטציה, בה זוגות חיים יחד בזוגיות ללא נישואין, הפכה להיות נפוצה יותר. במחקר זה משווים החוקרים את עמדותיהם של זוגות החיים בקוהביטציה וזוגות טריים שזה עתה נישאו כלפי ההחלטה להקים משפחה. מטרת מחקר זה היא לבחון את הקשר בין קוהביטציה לבין חוסר רצון להביא ילדים לעולם על ידי השוואת עמדות של זוגות החיים בקוהביטציה וזוגות טריים. מחקר זה מבקש לבדוק מהם המשתנים המשפיעים על הבחירות בתכנון המשפחה בשותפויות עכשוויות. המחקר הוא מחקר כמותי בקרב 40 משתתפים, כולל 20 זוגות בקוהביטציה ו-20 זוגות טריים מישראל. המשתתפים ענו על שאלון שבחן את עמדותיהם לגבי הבאת ילדים לעולם ובניית משפחה.
ההבדלים בעמדות שתי הקבוצות נבדקו באמצעות מבחן T וכלים סטטיסטיים נוספים. במדידה על-פי סולם Likert הציון הממוצע בנוגע להבאת ילדים לעולם במשפחה עבור זוגות טריים היה 4.3, בעוד שהציון הממוצע עבור זוגות החיים בקוהביטציה היה 2.8. בדיקות סטטיסטיות אימתו את הפערים בין שתי הקבוצות בנוגע לתכנון משפחה. המחקר הראה כי לזוגות החיים בקוהביטציה ולזוגות טריים יש נקודות מבט שונות למדי על אימהוּת. למרות הסתייגויות מסוימות, התוצאות הראו שזוגות החיים בקוהביטציה נוטים פחות לרצות להקים משפחה מאשר זוגות נשואים. מחקר זה מוסיף היבט חשוב לשאלה כיצד מערכות יחסים ונורמות חברתיות משתנות לאורך זמן, ומדגיש את הצורך במחקר עתידי שיכלול אוכלוסיות מגוונות יותר.
מילות מפתח: קוהביטציה, נישואין, ילדים, תכנון משפחה, נשואים טריים, מחקר כמותי, אימהוּת.
מבוא
תופעת הקוהביטציה, שהיא מצב בו זוגות לא נשואים בוחרים להתגורר יחד, נפוצה יותר בשנים האחרונות. בחירה של יותר ויותר זוגות לחיות יחד ולא להתחתן משקפת שינוי עולמי במוסכמות התרבותיות ובדינמיקת היחסים (2004 ,Le Bourdais & Lapierre-Adamcyk,). מחקר זה בודק את תופעת הקוהביטציה בישראל, מדינה קטנה שחלה בה עלייה בהיקף הקוהביטציה, והשפיעה על כ-5% מכלל הזוגות (Lavee, 2003 & Katz). מגמת העלייה בקוהביטציה מעלה את השאלה מה גורם לזוגות לבחור בדרך זו. מחקר זה מתמקד במתאם בין החיים בקוהביטציה והחלטתם של זוגות להביא פחות ילדים לעולם או חוסר הרצון שלהם להקים משפחה (Daatland, 2007). המחקר בודק את הסיבות השונות לבחירות אלו, ומנסה לבדוק את הקשר בין החלטות בנוגע לתכנון משפחה לבין ההחלטה לחיות בקוהביטציה. כדי לבסס היטב את המחקר, בוצעה סקירה מקיפה בספרות המחקר מישראל ומהעולם. המשתנים התורמים לעלייה בתופעת הקוהביטציה נבדקו בפרספקטיבות תרבותיות וסוציו-אקונומיות, ונמצאו גורמים שונים, כולל נורמות תרבותיות, אילוצים כלכליים ונטיות אינדיבידואליות, התורמים למגמת ההתרחקות מנישואים מסורתיים (Pesando, 2019). מאמר זה מציג את מגוון המרכיבים בקוהביטציה על ידי סינתזה של העדויות.
המחקר הוא מחקר כמותי בטכניקה דו-שלבית. החלק הראשון של המחקר כולל סקירת ספרות של עבודות מחקר, סקרים ופרסומים אקדמיים מרכזיים מהארץ ומהעולם. מאמר זה בוחן לעומק את תופעת הקוהביטציה ואת מרכיביה הרבים. בחלקו השני של המחקר, זוגות ישראלים שחיים בקוהביטציה מלאו שאלון כמותי. המחקר בודק את הקשר בין החשש מפני הקמת משפחה לבין הבחירה לחיות בקוהביטציה ומשתמש בשיטות סטטיסטיות כדי למצוא את הגורמים לשינוי תרבותי זה על ידי חשיפת נושאים חוזרים וקשרים בין הנתונים. יש ערך חברתי חשוב למחקר נוסף של הגורמים המשפיעים על אנשים לבחור בקוהביטציה, במיוחד בנוגע לבחירות לגבי הקמת משפחה. למחקר זה יש השלכות לא רק בתחום האקדמיה, והוא כולל מידע מועיל לאנשי מקצוע בתחומי תכנון המשפחה, ייעוץ במערכות יחסים, למחוקקים וכן לאלו העוסקים במדעי החברה. החברה תסתגל טוב יותר לדינמיקת היחסים המשתנה על ידי לימוד המניעים של אנשים להחליט לחיות בקוהביטציה, כך תיווצר אווירה מסבירת פנים ומקבלת יותר למשפחות בהרכבים שונים.
מחקר זה נועד להעמיק את הבנת ההוויה הזוגית וחיי המשפחה המודרניות על ידי בחינת הגורמים לחוסר רצונם של זוגות ליצור משפחה והדרכים שבהן מגורים בקוהביטציה משפיעים על החלטה זו.
סקירת ספרות
המגמה של זוגות לא נשואים לחיות בקוהביטציה, שהיא מצב בו שני אנשים חיים יחד בזוגיות ללא נישואין, זכה לתשומת לב רבה גם בחו"ל וגם בארץ. מחקרים שנעשו ברחבי העולם ובישראל, מראים שמספר הזוגות שבוחרים לחיות בקוהביטציה במקום להתחתן נמצא בעלייה. היקף הקוהביטציה בקרב זוגות יהודים בישראל עלה מ-2.4% בשנת 1995 ל-5.8% בשנת 2016 (Gassen, 2023), ובהיקף מפתיע של 10% בקרב יהודים חילונים בשנת 2018. ניתן לראות שינויים תרבותיים משמעותיים במגמה מתפתחת זו, המציבה אתגרים חדשים לרעיונות המסורתיים של משפחה ונישואין (Popenoe, 2020). עם זאת, חסרה הגדרה אוניברסלית של קוהביטציה. מאחר ובשפה העברית אין מינוח לתופעה זו, מקובל להשתמש במונח הלועזי. קוהביטציה היא רב מימדית וכוללת חיים משותפים ושותפויות הדומות לנישואין (Treas, 2000 & Giesen). שיעורי הקוהביטציה במדינות המתועשות גבוהים יותר מאשר בישראל, מה שמדגיש את המרכיבים החברתיים והמשפטיים הרבים המשפיעים על החלטה זו (Lavee, 2003 & Katz). בישראל קיים פער תלוי מגדר, כאשר יותר גברים מנשים בוחרים לחיות יחד מחוץ לנישואים (Batalova & Cohen, 2002).
הסיבות לעלייה בקוהביטציה כוללות רצון לעצמאות, חתירה להתקדמות בעבודה ובדיקה של מערכת היחסים לפני התחייבות מלאה (Kalmijn et al., 2007). אנשים מחויבים יותר למערכת היחסים שלהם כאשר לאחד מבני הזוג או לשניהם יש הסדרי מגורים גמישים יותר, כמו קוהביטציה (Song & Lai, 2020). מגמה זו גורמת גם לדחייה של הנישואים, משפיעה על תכנון המשפחה וגורמת לעלייה בלידת ילדים מחוץ לנישואין. (Delnord et al., 2015). מעורבות גבוהה במערכת היחסים היא יתרון של קוהביטציה, אך מנגד קיים פוטנציאל לחוסר יציבות בזוגיות (Seltzer, 2000). לקוהביטציה יש גם השלכות רבות על האינטראקציות החברתיות והדינמיקה המשפחתית. יובלין וטימברלייק (Heuveline and Timberlake, 2004) מצאו שזוגות נשואים נוטים יותר להגיע לאיזון בין עצמאות לקרבה במערכות היחסים שלהם מאשר זוגות החיים בקוהביטציה (Heuveline & Timberlake, 2004). דפוסי הקוהביטציה והשפעתם על פיתוח מיומנויות חברתיות נבדקו גם בקרב אנשים גרושים או פרודים, אנשים שחלות עליהם מגבלות דתיות וזוגות חד מיניים (Stanton, 2008). הדינמיקה של זוגות נשואים משתנה בקוהביטציה. זוגות אלו מדווחים על רמות נמוכות יותר של שביעות רצון מהזוגיות מאשר זוגות שחיו בקוהביטציה ונישאו לאחרונה (Delnord et al., 2015). כמו כן, החוק אינו מקנה לבני זוג לא נשואים את אותן זכויות כמו לנשואים. סקרים ממשלתיים שנערכו בישראל הראו, שחוקרים מתעניינים יותר ויותר בכימות תופעת הקוהביטציה (Delnord et al., 2015; Hasibuzzaman et al., 2022). החוקרים בודקים מהם רצונותיהם והעדפותיהם של זוגות והתוצאות מצביעות על הגורמים שמובילים זוגות לבחור בקוהביטציה ולא בנישואים. מאחר וקוהביטציה משפיעה על הדינמיקה של מערכות היחסים המודרניות, מחקרים בינלאומיים הדגישו את הצורך להמשיך לחקור את המניעים, התגמולים והנושאים הכרוכים בה.
מתודולוגיה
שאלת המחקר
המטרה העיקרית של מחקר זה היא לענות על השאלה: האם קוהביטציה מעלה את הסבירות שבני זוג ידחו את הקמת המשפחה?
משתתפים
במחקר השתתפו 40 משתתפים. המדגם כלל 20 זוגות ישראלים שחיים בקוהביטציה ומעידים על עצמם שימשיכו בכך בטווח הנראה לעין. 20 זוגות ישראלים שנישאו בשנה האחרונה השתתפו במחקר לשם ההשוואה.
שיטת המחקר
כדי לבדוק את הקשר בין קוהביטציה לבין עיכוב בהקמת משפחה נעשה שימוש במחקר כמותי המבוסס על ניתוח סטטיסטי. המידע נאסף באמצעות שאלון עצמאי. כל אחד מן המשתתפים התבקש בשאלון לדרג את מידת הסכמתו עם היגדים הנוגעים לרצון שלו בילדים וכיצד הוא רואה ילדים בתא המשפחתי בסולם מ-1 (לא מסכים כלל) עד 5 (מסכים מאוד).
איסוף הנתונים
משתתפים פוטנציאליים אותרו בסריקה של קבוצות פייסבוק רלוונטיות. כל משתתף קיבל קישור ל- Google Docs ודרכו השיב על השאלון. כל התשובות נאספו בגיליון אלקטרוני של Excel לבחינה נוספת של הנתונים.
אתיקה מחקרית
המחקר נערך בהתאם לכל כללי האתיקה. מטרות המחקר והשימוש המיועד בנתונים הוסברו למשתתפים. הובטח למשתתפים שפרטיהם האישיים יישארו אנונימיים ושהם חופשיים להפסיק את ההשתתפות בכל עת בלי שהדבר הזה יגרום לסנקציה כלשהי נגדם. שקיפות זו והקפדה על זכויות המשתתפים נשמרו לכל אורך המחקר על ידי הדגשת סוגיות אתיות אלו הן בפנייה הראשונה והן בשאלון.
הממצאים
התוצאות מראות חלוקה מגדרית כמעט זהה בין גברים ונשים שהשתתפו במחקר, כאשר 55% הם גברים ו-45% נשים. שוויון מגדרי זה בקבוצת המחקר מבטיח ייצוג מגוון של נקודות מבט וחוויות בתוצאות (איור 1).
החלוקה הגיאוגרפית של משתתפי המחקר מראה שיותר ממחצית מהמשתתפים חיים במטרופולין תל אביב, כשליש מהמשתתפים חיים בירושלים ו- 8% הנותרים חיים בערים שונות והם אוחדו לקבוצה גיאוגרפית אחת משיקולים סטטיסטיים. ניתוח זה שופך אור על ההרכב הגיאוגרפי של המחקר, מפנה את תשומת הלב להשפעה שיש לערים גדולות כמו תל אביב וירושלים, אך גם מכיר בחוויות של משתתפי הסקר ממקומות אחרים (איור 2).
הגרף באיור 3 מציג השוואה במגוון מדדים בין זוגות טריים לבין אלו שחיים בקוהביטציה. קיים פער ברור ומשמעותי בתשובות הממוצעות שלהם. ציון התשובה הממוצע בקרב אלו החיים בקוהביטציה הוא 3.1, בעוד שבקרב אלו שנישאו לאחרונה הוא גבוה בהרבה ועומד על 4.6. הבדלים סטטיסטיים אלו מדגישים את העובדה שלשתי הקבוצות יש נקודות מבט ונורמות שונות לגבי תכנון משפחה והולדת ילדים. מחקר סטטיסטי מקיף קבע את המובהקות של פערים אלו. ערך p של 0.003 חושב באמצעות מבחן T עבור דגימות לא מזווגות ברמת מובהקות של α=0.05 ומבחן דו-זנבי. ממצא זה מראה שיש הבדל מובהק סטטיסטית בין התשובות הממוצעות של הקבוצות. תוצאות אלו מתגבשות עוד יותר על ידי סטיות התקן המחושבות, שמגיעות ל-0.73 עבור קבוצת הקוהביטציה ו-0.82 עבור קבוצת הנשואים. השיטה הסטטיסטית לא רק מאמתת את הרלוונטיות של השונות בדעות בין משתתפי המחקר, אלא גם מוכיחה שקיים פער ניכר ביניהם. תוצאות מבחן ה-T מספקות תמיכה חזקה להשערת המחקר, ומראות שקיים הבדל מובהק סטטיסטית בין התגובות של זוגות החיים בקוהביטציה וזוגות טריים (איור 3).
ההיגד "אני חושב שכל משפחה בסופו של דבר צריכה להביא ילדים לעולם" עוסק בצורה ישירה בשאלת המחקר. ההסכמה של המשתתפים עם הצהרה זו היא אינדיקציה חזקה לכך שהם רוצים ילדים. התשובות הממוצעות מספקות מידע בהשוואה להיגד זה. התגובה הממוצעת של המשתתפים בקבוצת הזוגות החיים בקוהביטציה הייתה נמוכה בהרבה עם ציון של 2.8, בעוד שהתשובה הממוצעת בקרב הנשואים הטריים הייתה 4.3. הפער בין ההערכות של שתי הקבוצות מדגיש את הפערים המהותיים בדעותיהן של שתי הקבוצות לגבי חשיבות האימהות. כמו קודם, נעשה שימוש במבחן T כדי להעריך את המובהקות הסטטיסטית של הבדלים אלו. תוקף המחקר לפי סטיות התקן המחושבות עבור קבוצת הקוהביטציה (0.51) וקבוצת הנשואים הטריים (0.64). לממצאים של מבחן ה-T היה ערך p נמוך מ-0.001, המעיד על הבדל משמעותי מאוד בתחושת הזוגות לגבי הצורך להביא ילדים לעולם. שיטה סטטיסטית זו תומכת בהבדלים שנצפו, ומוכיחה כי ההבדלים בין אנשים שחיים בקוהביטציה ובין זוגות נשואים טריים בתשובה לשאלה האם צריך ללדת ילדים מובהקים סטטיסטית. הממצאים מבטאים את הדינמיקה המורכבת של מערכות יחסים מודרניות על ידי הדגשת החשיבות של קוהביטציה בשינוי השקפותיהם ומשאלותיהם של אנשים לגבי תכנון המשפחה.
דיון
מחקר זה השווה את נקודות המבט והעמדות של זוגות שחיים בקוהביטציה עם אלו של זוגות טריים כדי לבדוק את הקשר המורכב בין קוהביטציה לחוסר רצון להביא ילדים לעולם. התוצאות מספקות תובנה חדשה לגבי המורכבות של הרומנטיקה המודרנית והדינמיקה המשתנה של קוהביטציה והרכב משפחתי. ממצאי המחקר תומכים בהשערה, שזוגות שחיים בקוהביטציה רואים את היתרונות בהקמת משפחה בצורה שונה מזו של משקי בית גרעיניים. הרצון להקים משפחה היה נמוך יותר בקרב אנשים שחיו בקוהביטציה זמן מה לפני הנישואים. פרספקטיבות שונות של חובת ההורות של האדם עשויות להסביר את השונות הנצפית בגישות לתכנון המשפחה. מגבלה משמעותית של מחקר זה היא המדגם המצומצם. המחקר כלל בסך הכל 20 משתתפים: 10 אנשים החיים בקוהביטציה ו-10 נשואים. למרות שממצאי המחקר מסקרנים, הם לא חלים על כל הזוגות החיים בקוהביטציה בישראל. כמו כן, היה מאתגר לגייס זוגות שחיים בקוהביטציה למחקר, וזה הדגיש את הצורך במחקר נוסף כדי להתמודד עם אתגרים אלו ולהרחיב את גודל המדגם.
מסקנות המחקר לגבי חוסר רצון להביא ילדים לעולם של זוגות במגורים משותפים (ידועים בציבור)
חרף ההסתייגויות, יש למחקר זה השלכות חשובות על פענוח הדינמיקה המשתנה של מערכות יחסים עכשוויות. לאחר שנתפסה כאלטרנטיבה רדיקלית, קוהביטציה הפכה להיות נפוצה יותר בשנים האחרונות. ממצאי המחקר מדגישים את התערערות ההשקפות המסורתיות של נישואים וגידול ילדים בשנים האחרונות. מחקר זה מראה שזוגות שחיים בקוהביטציה נוטים יותר להיות פתוחים לגבי הרצון שלהם להמשיך באורח חיים לא מסורתי מאשר זוגות נשואים. ההשלכות של ממצאים אלו חורגות מעבר להחלטות אינדיבידואליות לתפיסות חברתיות של נישואים וחיי משפחה. ככל שיותר אנשים רואים בקוהביטציה אפשרות תקפה ומשמעותית לחיים, מתרחבות המוסכמות החברתיות. תופעה זו מצביעה על שינוי בהשקפות החברה וערכיה ומאיימת על האמונה הרווחת לפיה נישואים הם המבנה התקף היחיד למערכות יחסים מחייבות. המורכבות של תופעה זו מחייבת מחקר נוסף שיכלול מדגמים רחבים ומגונים יותר. ובכל זאת, מחקר זה מספק תובנות חיוניות לגבי הקשר בין קוהביטציה לבין חוסר הרצון להביא ילדים לעולם. גם כאשר הנורמות התרבותיות משתנות, יש צורך בידע מפורט על הסיבות לבחירות בתכנון משפחה מאחר והם מספקים הסבר על האופי המורכב של שותפויות מודרניות.
* קוהביטציה - מגורים משותפים ללא נישואים
DOI: 10.34104/bjah.024080085
Jiries A. (2024). The relationship between cohabitation and the reluctance to have children, Br. J. Arts Humanit., 6(2), 80-85 Read article
תודות
תודה רבה לכל המשתתפים המסורים שתרומתם, שלא תסולא בפז, העשירה והעלתה את הפרויקט הזה לגבהים חדשים.
ניגוד עניינים
אין למחברת ניגוד עניינים.
מקורות
1) Batalova, J. A., & Cohen, P. N. (2002). Prema-rital cohabitation and housework: Couples in cross‐national perspective. J. of marriage and family, 64(3), 743-755.
2) Daatland, S. O. (2007). Marital history and inter-generational solidarity: The impact of divorce and unmarried cohabitation. J. of Social Issues, 63(4), 809-825.
3) Delnord, M., Blondel, B., & Zeitlin, J. (2015). What contributes to disparities in the preterm birth rate in European countries? Current opin-ion in obstetrics & gynecology, 27(2), 133.
4) Gassen, N. S. (2023). 16 Global Trends in Coha-bitation. The Oxford Handbook of Family Policy Over the Life Course, 349.
5) Hasibuzzaman MA, Noboneeta A, and Hridi NNC. (2022). Social media and social relation-ship among youth: a changing pattern and impacts in Bangladesh, Asian J. Soc. Sci. Leg. Stud., 4(1), 01-11.
6) Heuveline, P., & Timberlake, J. M. (2004). The role of cohabitation in family formation: The United States in comparative perspective. J. of marriage and family, 66(5), 1214-1230.
7) Kalmijn, M., Loeve, A., & Manting, D. (2007). Income dynamics in couples and the dissolution of marriage and cohabitation. Demography, 44(1), 159-179.
8) Lavee, Y., & Katz, R. (2003). The family in Israel: Between tradition and modernity. Marri-age & Family Review, 35(1-2), 193-217.
9) Le Bourdais, C., & Lapierre‐Adamcyk, É. (2004). Changes in conjugal life in Canada: Is cohabitation progressively replacing marriage? J. of marriage and family, 66(4), 929-942.
10) Pesando, L. M. (2019). Global family change: Persistent diversity with development. Popula-tion and Development Review, 45(1), 133.
11) Popenoe, D. (2020). Disturbing the nest: Family change and decline in modern societies. Rout-ledge.
12) Seltzer, J. A. (2000). Families formed outside of marriage. J. of marriage and family, 62(4), 1247-1268. https://www.jstor.org/stable/1566734
13) Song, J., & Lai, W. (2020). Cohabitation and gender equality. China Review, 20(2), 53-80.
14) Stanton, G. T. (2008). What’s the Deal with Cohabitation? A Survey of This Decade’s Lead-ing Research. J. of marriage and family, 70, 861-878.
15) Treas, J., & Giesen, D. (2000). Sexual infidelity among married and cohabiting Americans. J. of marriage and family, 62(1), 48-60. https://doi.org/10.1111/j.1741-3737.2000.000 48.x
תגובות